יומולדת – משמעויות והגיגים…

יומולדת – משמעויות והגיגים…

ראשית – הפוסט הזה מוקדש לדודה הכי טובה שלי שחגגה לא מזמן יומולדת – המון מזל טוב.

לאחרונה מצאתי את עצמי תוהה לגבי משמעות יום ההולדת, תהיתי ותהיתי עד שהחלטתי שהגיע הזמן לארגן את התהיות הללו לכדי פוסט בבלוג שלי. מקווה שתהנו.

ובכן, מהי בעצם משמעות יום ההולדת? בגיל צעיר, המשמעות היא בדרך כלל (ככה זה משווק לצאצאינו) עוגת שוקולד, מתנות, שירים וריקודים אבל מתישהו, זה מתחיל להיראות כמו ספירה אל עבר הסוף הבלתי נמנע, מעין טבלת ייאוש… אכן מייאש. זה מזכיר לי שחבר שאל אותי: ״באיזו ברכה מברכים מישהו שחוגג יומולדת 120?״
– ״יום נעים״… הוא ענה.

אני חושב קצת אחרת. כאשר אנו סופרים לקראת משהו אנחנו בדרך כלל עושים אחד משניים: סופרים לאחור (כמו שיגור של חללית – 6,7,8,9,10) או סופרים תוך ציון היעד הנכסף (כמו ספירת העומר – יום אחד לעומר, שני ימים לעומר) ביום ההולדת אנו מציינים את מספר השנים שעברו ולא את אלו שנותרו ואף לא בציון של איזה שהוא יעד נכסף יותר או פחות. כנראה שזו לא ספירה לקראת משהו אז אם כך מה זה כן?

בשלבים הראשונים של חיינו אנו מלאים (או לפחות צריכים להיות מלאים) בהרגשה של הכרת הטוב לסובבים אותנו: להורינו על שהביאונו עד הלום, למורינו על החינוך הטוב שהעניקו לנו (לפעמים גם על הטעויות שעשו ובכך לימדו אותנו להימנע מהן) באותן שנים משמעות יום ההולדת לדעתי היא בעיקר רגע שמוקדש להכרת הטוב הזו לכל אותם אנשים ונשים שבזכותן אנו זכינו להגיע לעוד שנה נוספת. אבל מגיל מסויים זה משתנה.

בכתובים, מופיע יום ההולדת כתאריך מיוחד אצל מנהיגים שונים: פרעה חגג יומולדת ובאותה הזדמנות, סתם בתור מתנה, חנן את שר המשקים וכדי לא לצאת פראייר תלה את שר האופים. בברית החדשה מסופר שביום ההולדת של הורדוס הוצא להורג יוחנן המטביל. אכן, מתנות נאות בחרו להם. במדרש מופיע שעמלק, כאשר נלחם עם ישראל, היה מציב בשורות הקדמיות חיילים שחוגגים יומולדת באותו יום משום שמזלו של אדם גובר בתאריך זה. כנראה לא עזר להם. לפי חסידויות שונות יום ההולדת הוא יום שצריך להיות מוקדש לחשבון נפש. בקהלת, שלמה המלך, בדיכאון הכללי העוטף את הספר, טוען ש-״טוב יום המוות מיום היוולדו״ – אכן מדכא. לואיס קרול, באופן טיפוסי מציע הצעה חלופית לחגוג את 364. ימי ה-אין יומולדת, בעיקר כדי לקבל יותר מתנות. מעניין… אבל מה זה אומר?

לגבי המימרא של שלמה המלך בקהלת, ראוי להתעכב עליה שניה משום שהיא קשורה להמשך. אז מה יכול להיות הפירוש ההגיוני של “טוב יום המוות מיום היוולדו”? המדרש מסביר את זה בעזרת משל: אדם שעומד על המזח ורואה כיצד ספינה היוצאת אל הים יוצאת לדרכה כאשר המון עם מלווה אותה בתופים ובמחולות, אך כאשר בו בזמן מגיעה ספינה השבה מן הים, היא מתקבלת ללא כל גינונים מיוחדים. אותו אדם אומר לעם המלווה את הספינה היוצאת: “טפשים! ספינה שיוצאת אתם מלווים בכזה כבוד כאשר לא בטוח כלל אם תגיע ליעדה ואם אי פעם תשוב בעוד שספינה שכבר חזרה, כלומר שהצליחה לחזור בשלום למרות כל התלאות אינה מתקבלת בהדרת כבוד כלל?!” כך גם האדם – ביום היוולדו שום דבר לא ידוע לגביו אילו בחירות יבחר בחייו ואילו שגיאות יעשה ולכן אין טעם בחגיגת מאורע זה יותר מדי, לעומת זאת, אדם הנפטר מן העולם יש בידיו “קבלות” על מה שהשיג ועל הבחירות הטובות שבחר ולכן, מצבו טוב יותר. אפשר, על סמך זה להבין שככל שנוקפות השנים, כך יש בידי האדם יותר ויותר “קבלות” ומליצי יושר שאסף עם השנים.

אני חושב, שמגיל מסויים, ולא מדובר על מספר כלשהו אלא על בשלות של תנאים כלשהם שיכולה להתרחש בשלב מסויים בחיינו, מאותו גיל, לדעתי, מאותו רגע בחיים, היום הזה אמור לשמש לקבלת הכרת הטוב מהאנשים הסובבים אותנו אשר להם זכינו להעניק כל כך הרבה ובנוסף, לשמש אותנו להכרת הטוב לעצמנו על כל הטוב שהצלחנו לעשות למעננו, למען אחרים ולמען העולם בכלל. לדעתי ביום כזה, אנו נדרשים להביט לא קדימה אל הסוף הבלתי נמנע אלא לאחור אל עבר כל השנים שחלפו ולסקור את השגינו ולהכיר טובה לעצמינו על אותן הצלחות ולהיות נכונים לקבל ברוחב לב את הכרת הטוב של אלו הסובבים אותנו כלפינו על הטובה שגמלנו עימם. ככלל, יש לראות את תפקידנו בעולם הזה באופן כללי כ-“תיקון עולם” כאשר על מה בדיוק יש לתקן ישנן פרשנויות רבות אבל אפשר לומר בפשטות שהעולם נברא במכוון לא שלם ועל האדם לתקן אותו. יום ההולדת יכול להיות יום מעולה לבחון את התקדמותו באפיק זה.

בסרט ״להעיר את נד״ שגיבורו ״נד דיוויין״, אירי מבוגר, זוכה בלוטו בסכום אגדי ומת כתוצאה מהתקף לב מרוב התרגשות, חברו של נד, בהלוויה אומר, כמה נחמד היה זה לבקר בהלוויה של עצמך ולשמוע את כל הדברים הנחמדים לגביך. אני חושב שאין ולא צריך להיות שום דבר רע בלקבל מחמאות פעם בשנה (אפשר גם יותר) וחשוב להבין שביום כזה צריך להמיר, פעם בשנה את נקודת המבט שלנו שבדרך כלל צופה אל הבאות בכזו רטרוספקטיבית אופטימית הבוחנת את הישגי העבר סתם כך על מנת לטפוח לעצמנו מדי פעם על השכם – ממליץ לכולם לנסות, אם לא יועיל בטח לא יזיק.

יומולדת שמח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *